פסק-דין בתיק ס"ע 25507-03-10

עניינה של תביעה זו, הינו החלטת הממונה על השכר באוצר (להלן: "הממונה"), מיום 1.12.03, ולפיה הורה הממונה על שינוי תנאי השתכרותו של התובע, וזאת מכוח סמכותו לפי סעיף 29(ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: "החוק").

הצדדים הגיעו להסכמה ולפיה ההכרעה בתובענה תינתן על בסיס כתבי הטענות והמסמכים שצורפו, ללא שמיעת עדויות ובהתאם לכך ניתן פסק הדין.

הרקע להגשת התביעה

1.         התובע שימש במועדים הרלבנטיים לתביעה בתפקיד מזכיר עיריית שדרות.

2.         שכרו של התובע חושב במהלך שנות עבודתו הראשונות לפי דירוג ודרגה, והחל משנת 1991 חושב שכרו של התובע בהתאם ל"הסכם מיוחד" (להלן: "הסכם מודל"), לפיו שכרו ייגזר משכר נבחרים ויעמוד על 96% משכר ראש רשות בדרגה ב'.

3.         ביום 26.1.93 פנה הממונה על השכר לראש מועצת שדרות מר דוד בוסקילה (להלן: "ראש הרשות"), וביקש ממנו פרטים הנוגעים לתנאי שכרו של התובע ובין היתר הנחה הממונה את ראש הרשות לשלם לתובע את שכרו בהתאם לתנאים המקובלים ברשויות המקומיות ועל פי סולם שכר ארצי ובהתאם להשכלתו של העובד (אחיד, מח"ר, מהנדסים וכיו"ב).

4.         ביום 23.3.93, פרסמו הממונה ומנכ"ל משרד הפנים חוזר לפיו הוצע לרשויות להעסיק עובדים בכירים סטטוטוריים ברשויות המקומיות, במסגרת הסכם מיוחד (להלן: "הסכם בכירים"), לפיו נקבע דירוג שכר של 10 מדרגות שיקבע בהתאם לגודל האוכלוסייה ברשות המקומית.

5.         במהלך חודש מרץ 1994 אישרה מליאת מועצת שדרות את העסקת התובע בהסכם בכירים, אולם התובע החליט שלא לעבור להעסקה לפי הסכם הבכירים והעדיף להישאר מועסק בהתאם ל"הסכם המודל".

6.         במהלך שנת 1999, פנה אל התובע מר נחמני, סגן בכיר לממונה, והבהיר לתובע כי השכר שהינו מקבל מנוגד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב ובהתאם לכך קיים חשש שהסדר ההעסקה שלו הינו בטל.

7.         ביום 30/6/2000, לאחר חילופי מכתבים, שיחות ופגישות עם נציגי הממונה, חתם התובע על הסכם בכירים ( להלן:" הסכם שכר חדש") אשר הקנה לו 100% שכר בכירים, דרגה 5 וכן נקבע כי המשכורת לפיה תחושב קיצבתו תהיה 96% משכר ראש רשות דרגה ב'.

8.         משנודע למשרד הפנים על תוכן ההסכם עליו חתם התובע, התבקש ראש העירייה לתקן את ההסכם, כך שקצבתו של התובע תעמוד על 75% משכר הבכירים וכן התבקש אישור של מליאת המועצה להעסקת התובע ב-100% שכר בכירים.

9.         לאחר דין ודברים בין הצדדים, ומשהתובע התנגד לתקן את ההסכם, כפי שנתבקש, החליט הממונה דאז, מר יובל רכלבסקי, ביום 1/12/03, לשנות את תנאי שכרו של התובע, ולקבוע תחתם תנאי שכר חלופיים, בין היתר קבע הממונה כי תוקף הסכם הבכירים עליו חתם התובע בשנת 2000 יחל מיום 1/6/99 רטרואקטיבית, כן נקבע כי שכרו הקובע לחישוב הפנסיה של התובע, עבור התקופה שקדמה להסכם השכר החדש יעמוד על 75% משכר הבכירים דרגה 5 , וכן נקבע כי העירייה תדאג להעביר לרשותה את כספי ההפרשות לקופת גמל שהופרשו החל מיום 1/6/99.

10.        ביום 15/3/10, הוגשה התובענה בתיק דנן, בה עותר התובע כנגד החלטת הממונה שניתנה כאמור.

טענות הצדדים

טענות התובע

11.        התובע טען כי הסכם המודל עליו חתם הינו חוקי אשר אינו חורג מהסכמי שכר שנערכו עם עובדים בדרגתו, ולפיכך לא היה כל מקום להתערבות הממונה בהסכם המודל עליו חתם, שכן סמכות הממונה מוגבלת להתערב ולשנות תנאי שכר בהתאם לחוק מוגבלת למקרים בהם ישנה חריגה בהסכם השכר.

12.        בנוגע לחוזר שנשלח ממשרד הפנים ובו פורסם, הסכם הבכירים, טען התובע כי ראה בהסכם הבכירים כ"אופציה" בלבד אשר אינה מחייבת אותו, ולאור זאת העדיף להישאר בצורת העסקה לפי הסכם המודל. 

13.        התובע הוסיף וטען, כי החלטת הממונה לוקה בשיהוי רב ובניגוד לחוק, שכן חלף זמן ניכר בין המועד בו הגיעה לידיו של הממונה הידיעה על חריגה לכאורה בשכר, לבין המועד בו נקט עמדה ברורה לביטול ההסכם.

14.        התובע ציין כי החלטת הממונה נגועה בשיקולים זרים, שכן התערבות הממונה בתנאי שכרו הייתה על רקע חלופי שלטון וגורמים פוליטיים  שלא הצליחו לפטר את התובע, יצרו לחץ על הממונה שיבטל את הסכם השכר.